החלטה בתיק בר"ע 39503-03-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציג ציבור מר מיכאל רוזנברג, חב"ר 8953-02-10) מיום 4.3.13, בה נקבע כי התיק יקבע לשמיעת טיעונים בעל פה, במסגרת הערעור על החלטת ועדת הערר, וכי על הצדדים להבהיר, במסגרת טיעוניהם בכתב, מהו החומר שעמד לפני וועדת הערר, בטרם קיבלה החלטתה.

2.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המבקש נגד המשיבות, קופת חולים מכבי (מחוז צפון) (להלן - מכבי) ומשרד הבריאות - מינהל הרפואה (להלן - משרד הבריאות), לתשלום החזר הוצאות מימון ניתוח להסרת גידול סרטני באמצעות לייזר KTP, אותו עבר במרכז הרפואי "מסצ'וסטס ג'נרל הוספיטל" בבוסטון, ארה"ב (להלן - הניתוח). בכתב התביעה הפנה המבקש להחלטת מכבי, מיום 10.9.08, בה נדחתה בקשתו לקבלת אישור עבור קבלת שירות רפואי במדינת חוץ. פניית המבקש לוועדת הערר למימון שירותי בריאות במדינות חוץ (להלן - וועדת הערר), בהתאם ל תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות מחוץ לישראל) התשנ"ה - 1995 (להלן - תקנות ביטוח בריאות ממלכתי) - נדחתה, בהחלטה מיום 11.1.10, בה נקבע כי המבקש אינו זכאי לשירות הרפואי במדינת החוץ.

3.     בית הדין האזורי קבע, בהחלטתו מיום 19.11.12, כי לאור פסק דין בית דין זה בתיק ע"ע 19264-04-12 קופת חולים מאוחדת - נעמי זיידנר ומשרד הבריאות, מיום 14.8.12 (להלן - הלכת זיידנר), אין מקום, לפחות לכאורה, לקיום ישיבות הוכחות נוספות בתיק, אלא יש מקום לאפשר לצדדים לטעון טענותיהם לפני בית הדין כערעור. אשר על כן, אפשר בית הדין האזורי לצדדים ליתן תגובתם, תוך התייחסות להלכת זיידנר, בטרם תינתן החלטה סופית על ביטול ישיבת ההוכחות וקביעת מועד חלופי לשמיעת הערעור. בית הדין הורה בהחלטתו לצדדים להבהיר בכתב האם כל חומר הראיות שעמד לפני וועדת הערר, נמצא בתיק בית הדין.

4.     ביום 13.12.12 האריך בית הדין את המועד להגשת עמדת מכבי. בית הדין הפנה שימת לב הצדדים לכך שרק לאחר מועד הדיון הראשון, משנבדקה הפסיקה הרלוונטית, הסתבר כי ניתן פסק דין בעניין זיידנר, זמן קצר לפני ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק, אשר יש בו כדי להשפיע על הצורך בשמיעת ראיות בתיק. בית הדין הורה, בהחלטתו, למכבי להודיע עמדתה אף בהתייחס לטענות המבקש לפיה יש להשיב עניינו לדיון בוועדה הערר על מנת שתשמע ראיות ולעניין זהות חברי וועדת הערר.

5.     בהחלטה, מושא בקשת רשות הערעור שלפני, מיום 4.3.13, קבע בית הדין האזורי, אחר עיון בעמדות כלל הצדדים, ובהתחשב בכך שההחלטה על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים, כמו גם ההחלטה בדבר קביעת התיק להוכחות, היה בהם כדי ליתן אפשרות, לפחות לכאורה, למבקש, להעלות טענותיו במישור שונה מאשר תקיפה מינהלית, ולאחר שבהלכת זיידנר הובהר, כי האפשרות שקיימת למבקש הינה רק במישור תקיפה מינהלי, ככל שמבוטח פונה ומגיש ערר לוועדת ערר - כי אין מקום להמשך שמיעת ההוכחות בתיק, אולם יש מקום לאפשר למבקש לתקן תביעתו ולנסחה כערעור על החלטת וועדת הערר עד ליום 20.3.13 וכי המשיבות תגשנה תגובתן לכתב התביעה המתוקן עד ליום 14.4.13. התיק נקבע לשמיעת טיעונים בעל פה במסגרת ערעור על החלטת וועדת הערר ליום 24.4.13.

6.     בבקשה לרשות ערעור שלפני טען המבקש כי בית הדין האזורי טעה עת הפסיק את שמיעת הראיות ויצר חוסר איזון בין המבקש למשיבות. זאת מאחר שבדיון מיום 8.11.12, החלה שמיעת הראיות - המבקש נחקר על תצהירו והמומחה מטעמו, פרופ' יואכימס, העיד. כפועל יוצא מכך נמנעה מהמבקש האפשרות להתבסס בסיכומיו על חקירות נגדיות של עדי המשיבות. זאת, ללא נימוק ומבלי ליתן לצדדים זכות להיערך בהתאם. לטענת המבקש, היה מצופה מבית הדין להפנות את הצדדים, במעמד דיון ההוכחות, להלכת זיידנר. המבקש הלין על כך שבית הדין לא נתן משקל לעובדה לפיה נשמעו הראיות מטעם המבקש ולכן היה צריך לאפשר את הדיון עד תום. המבקש גרס כי בית הדין האזורי טעה עת לא החזיר הדיון לוועדת הערר על מנת שישמעו הראיות. זאת, למרות פגמים שונים שעלו, לטענת המבקש, באופן התנהלות הוועדה - המבקש לא הוזמן לטעון בפני הוועדה; המבקש לא קיבל פרוטוקול דיון הוועדה; המבקש לא ידע כי שלושת חברי הוועדה הם עובדי מכבי או מצויים עימה בקשרי עבודה; המבקש לא קיבל העתק מהמסמכים שהגישה מכבי לוועדה, אלא לאחר מתן החלטת ועדת הערר; בפני הוועדה לא עמדה חוות דעת פרופ' יואיכימס; חוות דעת פרופ' פינמסר, ששימשה בסיס לקביעת הוועדה, נפסלה על ידי בית הדין האזורי; חוות דעת פרופ' וולף, שהוגשה כתחליף לחוות דעת פרופ' פינמסר, הגם כי פרופ' וולף שימש כאחד מחברי הוועדה, לא עמדה בפני הוועדה. המבקש טען כי במובחן מהלכת זיידנר, בפני הוועדה לא הוצגו ראיות וכי בעניינו עומדת להכרעה גם תקנה 4 לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי. לאור האמור, טען המבקש כי יש ליתן רשות ערעור בבקשה, לבטל את החלטת בית הדין האזורי ולהורות על החזרת הדיון בפני וועדת ערר אחרת, שתנהל את הדיון בעניינו.

7.     לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור ובכלל החומר המונח בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. החלטת בית הדין האזורי, מושא בקשת רשות הערעור שלפני והחלטת בית הדין האזורי מיום 19.11.12, הינן החלטות מנומקות ומבוססות ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית או אחרת שיש בה כדי להצדיק הבאת ההליך לפתחה של ערכאת הערעור. כלל פסוק הוא כי וועדת הערר הינה גוף רפואי מעין שיפוטי (ע"ע 39945-12-10 יעקב ביטון דהן - משרד הבריאות, ניתן ביום 26.1.12), המהווה ערכאת בירור ישירה וראשונה על החלטתה של וועדת חו"ל של קופת החולים (הלכת זיידנר). כפי הנפסק בהלכת זיידנר ביקורתו השיפוטית של בית הדין האזורי לעבודה על החלטתה של וועדת הערר היא "ערעורית" מובהקת וככלל לא יידרש בית הדין האזורי להליך הוכחות. עם זאת, במסגרת שיקול דעתו של בית הדין, בידי בית הדין לבחון בקשה להשמיע או להגיש ראיות, במקרים בהם יגיע למסקנה כי מתקיימת סיבה מיוחדת לבחינת שמיעת ראיות חדשות או לשמיעת ראיות פעם נוספת. הוא הדין במקרה שלפנינו. סבירות החלטת וועדת הערר היא העומדת לבחינתו של בית הדין האזורי בשבתו כערכאה "ערעורית". במסגרת סמכותו של בית הדין האזורי ושיקול דעתו, רשאי היה בית הדין האזורי להחליט על דרך ניהול הדיון בתובענה, לרבות בשאלה בדבר שמיעת הוכחות בתיק. מעיון בתיק בית הדין קמא עולה כי לצדדים ניתנה אפשרות להיערך וליתן תגובתם בטרם ניתנה החלטה סופית באשר לביטול ישיבת ההוכחות וקביעת מועד חלופי לשמיעת הערעור.  עוד עולה מתיק בית הדין האזורי כי עובר למתן ההחלטה מושא הבקשה שלפני, שמיעת עדי המבקש בתיק טרם נסתיימה. אשר לטענת המבקש באשר להחזרת עניינו לוועדת הערר יובהר כי בית הדין האזורי יכול ויכריע, בסופו של הליך, כי הצדק עם המבקש וכי יש להשיב עניינו לוועדה. אך זאת ניתן רק לקבוע לאחר שמיעת טענות הצדדים בעל פה במסגרת הערעור על החלטת וועדת הערר.

8.     סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ג ניסן תשע"ג (03 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: